ציפורי חול -ביקורת צפייה

אם אתם  מתכננים לגשת ולראות את הסרט ציפורי חול  ואתם אנשים שלא אוהבים ספויילרים , זה הזמן להפסיק לקרוא.

אבל, אם אתם מסוג האנשים, כמוני ,שקוראים את התקציר של הספר אותו אתם מתכננים לרכוש, ואף מוסיפים עיון בשלושת הדפים האחרונים, ורק אז מחליטים לרכוש את הספר,או שאתם כאלה צריכים לדעת מה היה בסרט לפני שאתם מחליטים ללכת,  אז זו הסקירה עבורכם.

ציפורי-חול11
ציפורי חול מוגדר כדרמת מתח , בגדול מאוד הסרט מספר על חקירת רצח של ניצול שואה, כאשר במהלך החקירה מתגלים הרבה מאוד פרטים שהופכים את החקירה ללא שגרתית, מעצם היותו החוקר עצמו בן לניצולת שואה ( עליזה רוזן ) ומסובך בחייו האישיים כגרוש או אולי פרוד ( לא היה ברור) ממלי גרשון

אם נרד לרזולוציות יותר מפורטות ,זה סרט משעשע, ואני מצאתי את עצמי צוחקת בקול בלא מעט קטעים של הסרט , מחייכת בעונג אל מול המשחק המצויין של אמנון וולף בתפקיד חוקר המשטרה ,
שמנסה לפענח  את מקרה המוות מוזר של אלמוני בן 80, שגופתו נמשית מנהר הירקון.
הסימן היחיד לזהותו הוא מספר על ידו. החקירה מובילה לאיש עסקים מזדקן (עודד תאומי) שירד מנכסיו ומנסה נואשות לקבל הכרת הממסד בו כניצול שואה. בנוסף לוולף ותאומי מככבים בדרמת המתח יוצאת הדופן גילה אלמגור, מרים זוהר, דבורה קידר, עליזה רוזן מדור הוותיקים, וגם מלי לוי, שרית וינו אלעד ורמי הויברגר בתפקיד אורח.

בסופו של דבר אם לסכם את חוויותי מהסרט, הבימוי  של אמיר י. וולף מוצלח, הצילום נהדר , והתסריט מלא עניין, בסופו של דבר ישבתי ברובו של הסרט בציפייה לסצנה הבאה, ופה בדיוק ההחמצה שלא צפיתי, שכן רגע השיא המתבקש, לא הגיע.
כלומר, כל הסרט כולו מלא ברגעי שיא מרתקים ומושכים, אבל אין שום חלק שאפשר להגיע שהיה איזשהו מהפך בעלילה, משהו שהשאיר אותי עם ה"וואו" המתבקש.
אני לא מבקרת קולנוע מדופלמת, ואני תמיד טורחת לרשום את זה בכל סיקור שלי, אבל לעניות דעתי , דווקא מהמקום הלא מקצועי שלי, אני יכולה לבוא ולתת המלצה יותר נקייה ממונחים מקצועיים ומפותלים ולהגיש לקוראים שלי את החוויה כמו שהיא, וכמו שהם ברוב המקרים יחוו.

ועדיין, אני מציעה בהחלט לפנות את הזמן כדי לצפות בסרט, הנוגע בין השאר בנושאים כמו זקנה, מוות וזכר השואה תוך הבנה שהעלילה המרתקת תוגש לכם מהתחלת הסרט ועד סופו במנעד אחיד וללא רגעי שיא שיפילו אתכם מהרגליים.

 

 

 

 

 

אודות דנה אדוט