מצלמת חיילים ישנים

ואז חשבתי שכדאי שאני אצלם אותם. כל הזמן . בכל מצב.
אותו בן 3.5 ישן והחולצה מורמת. יד אחת אוחזת ב 2מוצצים ויד שנייה מונחת על הבטן התחתונה במן תנוחת "אל-בנדי" , רגל ימין מוצלבת על רגל שמאל במין פיסוק רופף , ואם לא היו לו שני מוצצים ביד , ואחד בפה הוא היה נראה כמו חייל עייף שתופס תנומה שניה לפני הכניסה הקרקעית לשדה הקרב..

יואב. בן 3.5

יואב. בן 3.5

הנסיכה , היא כבר בת 5.5 , שוכבת על הבטן, רגליה צמודות ומתוחות כמו חיילת ב"הקשב" הראש היפה מוטה הצידה ולמעלה , השיער החלק הבלונדיני שמגיע לה עד אמצע הישבן נשפך ברכות לצידי המיטה , ונוגע לא נוגע ברצפה.
הכותונת שלה טיפה מורמת ואני ניגשת למתוח לה אותה כדי לכסות אותה.

נעמה בת 5.5

נעמה בת 5.5

הגדולה,בת ה10, שוכבת על הבטן, רגל ימין מורמת ורגל שמאל מקופלת בהתאם במרווח מדוייק, כאילו היא כורעת על הברך במטווח. יד ימין מקופלת תחת הכרית ויד שמאל חובקת את הכרית מעל. הקוקו שלה אסוף ומתוח מאתמול והיא ישנה עם ארשת פנים רצינית. מדמיינת אותה חובשת כובע מצחייה בצבע חאקי , מבט מרוכז והיא מכוונת את רובה הצלפים לעבר המטרה שלה. דבקה במטרה. חיילת מצטיינת, ירייה אחת מדוייקת והיא קולעת בול במטרה. מורידה את הנשק בזהירות, המפקד טופח לה על השכם.. "כל הכבוד יובל, במלחמה האמיתית את תהיי מספר אחת!"

יובל ,בת 10

יובל ,בת 10

במיטה הרביעית הוא שוכב על הגב. בן עשר .
אמת יד שמאל מכסה את העיניים, כמו במשחק מחבואים כשנשענים על הקיר לספור.
'כל העומד מאחורי ומלפני הוא העומד! אחת, שתיים שלוש!'
יד ימין מונחת על הבטן התחתונה , גם הוא כמו אחיו הצעיר שומר כנראה על הנכס היקר שלו, זה כנראה מובנה בילט-אין בDNA של הגברים שלי ..
הרגליים צמודות ומתוחות ,כאילו הרפיון מהבטן ומעלה לא שייך לחלק התחתון, הרגליים מתוחות. כמו חייל במסדר המפקד.
ואני חושבת לעצמי אם יהיה לו טוב בצבא.. הוא כזה בועט ובודק גבולות, כזה מאותגר בקלות, מתאכזב בקלות.
האם הצבא יחשל אותו או יכשיל אותו?
ואני מחליטה שאין מצב, הצבא יחשל אותו, הוא יהיה חייל למופת!

אופיר ,בן 10

אופיר ,בן 10

אני יושבת בסלון, סיימתי את הפטרול שלי להערב, כמו בעשר השנים האחרונות, כולם ישנים .
הכל בסדר הערב.
מחר יגיע ערב חדש,ואני שוב לא אצלם אותם כדי לא להפריע . למרות שאני ממש רוצה..
הם ישנו בתנוחות חדשות, או שלא.
שיזכירו לי חיילים.
או לא .
ראבק, שתיגמר המלחמה הזו כבר.. נמאס לי לראות את הילדים שלי במדים ולמות מפחד..

*קרדיט לתמונות המושלמות – מרב רביץ מbellybook

אודות דנה אדוט