יומני החופש הגדול

יומני החופש הגדול  , היום ה19 מתוך 62

אני בסדר, באמת.
אני חיה, מצליחה להתעורר בבוקר ולהנות מהערב, מאבדת את עצמי בין 16:00 ל21:00 אבל מקבלת את עצמי בחזרה ומתאוששת.
אני לוקחת אותם הרבה לקאנטרי שליד הבית.
מלבישה על הקטן מצופים , גלגל, משקפת ומתיישבת בצד בנחת ל3..2..1… שניות ואז חוזרת לקלף פירות,
להוציא חרצנים,
להושיט מגבת לאחד,
להקטין משקפת לשניה,
לתת לה 5 שקלים לארטיק,
לסדר לאחרת את הבגד ים
מלמעלה מלמטה
מאחור ומהצדדים
ואת הכובע ים ליישר,
לקחת מגבת לתלות על הכסא שתתייבש,
להביא לה עוד 3 שקלים כי הארטיק יותר יקר ממה שחשבתי ( וגם ממה שמדד המחירים לצרכן קבע, אבל ניחא..)
לפתוח חטיף,
לסגור את הכלי של האבטיח,
לקחת את הקטן לפיפי ( רק פיפי? בטוח? – כן אמא, כן!!)
לחזור להביא לו כפכפים ,
לקחת אותו לשירותים,
לחזור להביא מגבונים כי החליט שיש לו גם קקי,
להוציא מגבת לקטנה,
למזוג לשתות לגדולה,
להחליף משקפת ולהגדיל כי קודם זה היה קטן מידי,
למרוח קרם הגנה.
להוציא שוב כסף לארטיק, הפעם כבר 10 שקלים, שיחזרו עם עודף פשוט.
פחחחחח
חזרו עם עוד ממתקים בכסף שנשאר..
בקיצור, נהנית.
ממש אבל.
והילדים שואלים למה אני לא נכנסת איתם למים..
מצטערת חמודים , היום זה היום החופשי של האופר פשוט.. אז אני צריכה ממש לעשות הכל לבד.
בין לבין צריך להאכיל ולתפעל שני מתבגרים ששורצים בבית כל היום, ולגרד להם מטלות לעשות בבית ובחצר כדי שלא אמצא אותם עם קורי עכביש מול הספה, ואת הקטנים להעסיק עד כמה שניתן..
בעלי שיחיה מתחיל מוקדם ומסיים מאוחר כי צריך לשלם איכשהו על הארטיקים בקאנטרי ועל האייס קפה שלי  , ובעיקר עושה בשכל שיוצא לפני הכל וחוזר אחרי הכל..
אין מה להגיד, הבחור חכם.

זמן שלי

אבל בכל המירוץ הזה, אני לא שוכחת לפרגן גם לעצמי.
ביום שישי האחרון הוזמנתי לאירוע השקת חיתול חדש מבית האגיס.
עכשיו קטע מטורף כן? אין לי ילדים עם חיתולים , ברוך השם וישתבח שמו לעד ועדיין ואולי בדיוק בגלל זה מצאתי את עצמי יושבת ותוהה איפה הם היו לפני 11 שנים כשחיפשתי חיתולים בדיוק כאלה?
למעשה בהאגיס פיתחו חיתול עם שכבת רכות נוספת מטורפת , שמרגישה כמו הספוגיות לניקוי איפור העדינות האלה, שיש עליה כריות רכות קטנטנות שמצליחות לספוג יציאות רכות ונוזלים  ,ושיא השיאים, בגב יש מעין כיס בגומי האחורי, כדי למנוע מה שמוכר בשפת האימהות כ"קקי-גב" .
גאוני, לא פחות מזה!

_0003_little-babie

את סמן הרטיבות של האגיס כבר די מכירים , אבל גם הוא שם בחיתול החדש, ואת החיתולים NB עם הפתח לטבור לשבועים הראשונים גם כבר ראיתי פעם, ועדיין מרגש לראות בכל פעם מחדש איך החלומות הקטנים שלנו האימהות הופכים למציאות ואת החיים לנוחים יותר.
אז נכון שאין לי תינוקות NB , ו/או ילדים המשתמשים בחיתולים, אבל יש לי מלא חברות שכן , ולטובת אותן קוראות שלי, ואותן חברות שלי, אני מפנה זמן והולכת ובודקת עבורכן וחוזרת עם המלצות.
בין היתר, המפגש הזה זימן הזדמנות להפגש עם הרבה חברות שלי לארוחת בוקר מפנקת במסעדה ממש טובה (CLARO) במתחם שרונה, הרבה קשקושים שלא בהכרח קשורים לנושא שלשמו התכנסנו ובכל זאת,היה כיף לצאת מהבית, לפגוש חברות ולהתרענן בלי ילדים .

זמן תרבות

בשבת לקחנו את הילדים לסינמה סיטי לראות את הסרט החדש "גויאבות" בהגדרתו הסרט מתאים מגיל 3 עד גיל 7 , אבל גם הגדולים שלי בני ה11 נהנו ממנו מאוד, ואני מוכנה לגלות בסודי סודות שהיו קטעים משעשעים שגם אותנו ההורים הצליחו להצחיק.

19.7.2

הסרט שיצא לאקרנים ב2/7 מצליח לאחד את כוכבי הילדים האהובים ביותר – יובל המבולבל הדוד חיים, עדן ועודד מנשה , וגם את חנה לסלואו בתפקיד "קונטסה" -העוזרת החמדנית של ראש המועצה  שנהדרת כרגיל ואת יהורם גאון שלמרות שהוא מחזיק תפקיד בלי הרבה נפח, מצליח להעביר את זמן המסך שלו בחינניות האופיינית לו.

רון קופמן ב"תפקיד חיו" בדמות של ג'ורנו,  עם טקסט של ארבע שורות בממוצע מצחיק בטירוף , וכוכבת הסרט נאיה פדרמן בתפקיד "בילי" שעושה פלאים בשירה וריקוד ובעיקר משחקת כמו גדולה ומחזיקה את הסרט יפה ובכבוד.
בערך באמצע הסרט הקטן שלי, בן 4.5 ביקש שהסרט יגמר כבר או יותר נכון " אמאאאאא נכון שאצלנו לא יתגלגל הבייגלה ברחוב?!"
-"לא חמוד, זה רק סרט.."
-"אז אני רוצה ללכת כבר אני מפחד ממנו!"
אבל מאוד מהר הטוב ניצח את הרע והבייגלה קרס באמצע הכביש.
מאז ועד סוף הסרט הוא ישב מרותק והיה מאוד מבסוט .
אורך הסרט 78 דקות , משעשע ומצחיק וסוחף.
ממש ממש מומלץ!

19.7.4

התכנון לשבוע הקרוב – קניות של ספרי לימוד למספר 3 שעולה לכיתה א' ( אמאאא איזו התרגשותת!!)
וכנראה שוב, בריכה וגן שעשועים עד אשר תצא נשמתי שוב..
לפעמים אני מפנטזת שאני הולכת לישון וקמה בראשון לספטמבר..

אודות דנה אדוט