יומני החופש הגדול 2015

 היום הראשון מתוך 62 ימים , תאריך 1/7/15

 
זהו, יצאנו לדרך.
מחודש מאי כבר סגרתי קייטנות , אטרקציות, היומן מלא ומתוכנן לכל יום בשבוע , לכל ילד או לכולם ביחד.
הדפסתי על דף לוח שנה מסודר ויפה עם שם האטרקציה, המשתתפים בה , מי מנהל אותה ותיקצבתי אותה במדוייק.

היום באופן רשמי התחיל החופש הגדול ולאחר כבוד הוצאתי את הדף המודפס ופשוט זרקתי אותו לפח, תוך כדי מלמול לא ברור עם טון ממורמר.
לפני מספר ימים הוכרזו שינויים בתוכניות , בתקציב , ונכון לעכשיו המצב הוא כזה :
הגדולים  ,מספר 1 ו2 הועמסו כלאחר כבוד על הרכב של בעלי ונשלחו לחמותי שתחיה שהגדילה לעשות ואירגנה להם סיור במפעל קוקה-קולה כי אין יותר טוב ממנת קפאין וסוכרים לשני ילדי ADHD בחופש , ברור.
בשעה 6:15 בבוקר הם היו כבר מחוץ לבית עם כפרוש בדרך לעיר האורות, פתח תקווה ,לסבתא.
ארזתי להם תיק לכמה ימים ליתר ביטחון , אולי ישארו שם איזה יום, יומיים , חודש?

ב 6:16 אחרי שנעלתי את הבית היטב ישבתי לשתות את הקפה של הבוקר..
בין מצמוץ לשלוק נזכרתי שיש עוד 2 ילדים להעיר ולארגן, יאאלה – קייטנה !
"בוקר טוב! "
"לקום לקום!"
"קייטנה חדשה, איזה כיף!!" אני מנסה לשכנע אותם לקום  , אבל לאאאאא!!
הגברת הפרינססה בת ה6 הידועה כמספר 3 , מעוכה כמו מומיה אחרי התרסקות הפירמידה שלה,  אחרי שהייתה בהופעה של אייל גולן אתמול עד הלילה עם אבא ,הנסיך הקטן בן ה4 הידוע כמספר 4 ,מעוך כמו פיתה עירקית ביציאה מאבולעפיה במוצאי פסח  ,כי היינו בבת מצווה אתמול עד חצות , הילד קרע את הרחבה, מה אני אגיד לכם.. ושבר אותי לרסיסים.
יצאו אחלה מגנטים אגב, אני נראית כמו אחרי תאונה חזיתית והוא עם מבט של "מההה?… לא עשיתי לה כלום.."
בקיצור – עד 7 אני מעירה אותם בכל דרך הידועה לאדם ,עד שקיבלתי סימני חיים והיית כבר עם היד על הטלפון לחייג למד"א .
התעוררו בסוף,
יאאלה, מהר מהר ,
אני: כוס תה עם כריך !
הוא/היא : לא רוצה כריך..
אני: טוב, כוס תה עם עוגייה!
הוא/ היא: לא רוצה עוגייה..
אני:טוב! כוס תה עם בסקוויט, אחד!
הוא/היא: לא רוצה בסקוויט..
אני: טוב, אז רק כוס תה!
הוא היא :לא רוצה הכל. רק חצי.
אני: יאאלה, שתו חצי..
אין, אני השרה הבאה לפתרון משברים ומו"מ, מקום 3 משוריין!
מצחצחים שיניים , מתלבשים , פותחת את הארון שלה ומוציאה לה בגדים:
היא: לא רוצה את זה .
אני: למה? זה יפה!
תלבשי.
היא:לא רוצה. רוצה את השמלה.
אני: לא לובשים עכשיו שמלה חגיגית לבנה לקייטנה, מה יש לך?! היא תיהרס!
טוב, דיון של שנה שנראית כמו נצח ועוד קצת ובסוף סגרנו על חוצה של לשבור את הקרח עם טייץ לבן.
עוברת אליו – בוא , מה אתה לובש היום? בוא נראה..
הוא : אני הולך עם הפיג'מה!
איזה מזל שיש בנים בבית.. מעיפה עליו איזה משהו שלא כולל שפריצים של תה ומריחות משחת שיניים ויוצאים לדרך.
נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים.
הקייטנה לא מתקיימת בגן שליד הבית.
נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים.
שנה עברה.
נוסעים.
מגיעים, מחנים.
מתברר שחניתי בקצה השני של הרחוב..
הולכים הולכים הולכים הולכים ..
מגיעים
בוקר טוב! היכרות מהירה סייעת-ילד, ילד-סייעת. ילדה –סייעת , סייעת-ילדה.
יאאלה, אני הולכתתתת!!!!
הם : לאאאאאאאאאאאאא!!!!
קריאת שבר!
אני : טוב, אני אשאר. אבל 5 דקות ואני הולכת!
שניהם במקהלה עליזה : יש!! בסדר.
חצי שעה אחרי זה , אורזת את עצמי זריז ומגיעה לעבודה באיחור של חצי שעה .
מהמם.
ואני אומרת ,עם כזאת התחלה , מעניין מה יהיה הסוף..
1.7.15

אודות דנה אדוט