חופשת פסח 2014 – התקציר

איזה חופש היה לנו.. וואו!
יודעת שהבטחתי לרשום לכם כל יום , אבל מפה לשם , יצא שזמן הגישה לי למחשב הסתכם בלכתוב ברכת יומולדת לBFF שלי ולפרסם לה על הקיר , וזה היה בערב חג.. לחמש וחצי דקות..
בקיצור , תיכף תבינו למה!

את ערב החג עשינו אצלי , ואירחתי את חמי וחמותי והיה מושלם!
נכון שהילדים קיבלו צורה של סימן שאלה כשהבינו שיקח עוד לפחות שעה של טוסיק+כיסא עד שנגיע לאוכל ,ובערך אחרי עשר דקות הם הבינו שאני לא צוחקת וזה באמת יקח הרבה זמן.
בקיצור , הגענו לאוכל עם הלשון בחוץ וקראנו את שלושת הדפים האחרונים במהירות טורבו .. אבל האוכל היה מעולה ,והחברותא הייתה נעימה.

את הכוס הרביעית ( בהסבה לשמאל!! לא לעקם את כל הראש!! אויישש… החולצה הלבנה..)
שתיתי כבר מעל הכיור עם חצי מערימת הכלים , ואת העוגה הכשל"פ אכלנו כבר כשכל שאר הכלים היו במדיח, ותודה לממציא החד-פעמי , זה הוריד לי לפחות 40% מהכלים !

לבושים חגיגי ועדיין לא מטונפים מהרוטב של צלי העוף, או מיין אדום ..

לבושים חגיגי ועדיין לא מטונפים מהרוטב של צלי העוף, או מיין אדום ..

את שני הגדולים חמותי המדהימה לקחה אליה , הגברבר הידוע שבכינוי #1 נשאר אצלה והליידי הידועה בכינויה #2 נאספה כלאחר כבוד ע"י אמי לחופשה אצלה.
ההשכמה ביום שלישי, יום החג, עם "רק" שני ילדים קטנים  , הייתה קסומה!
הקטנים שלי , יחסית מתרצים בקלות.
"יש תה?"
-יש.
"יש ביסקוויטים ?"
– לא, יש עוגיות של פסח.
"לא רוצה!!"
– לא צריך.
"טוב. אני אקח עוגיות של פסח . "

מדהים איך אין להם את היכולות המניפולטיביות של גיל 10 .. תענוג.

אחה"צ נסענו לבקר את אבא שלי , ונתנו לו את המתנה שהכנתי לכל הסבאים/סבתות , אלבום מעוצב ,ובו את הצילומים המרהיבים שצילמה אותנו מירב רביץ-מושל מ BellyBook 
חזרנו מאוחר מספיק כדי להכנס למקלחת ולשלוח את הקטנים למיטה ולארגן תיק ליום המחרת!

יום חמישי הגיע , וארזנו את הקטנים באוטו. גיחה לפארק שעשועים חדש שבו עדיין לא ביקרנו ,ונסענו לפסטיבל האבירים בעין חמד!
מה אומר ומה אגיד ,הילדים נהנו ,אנחנו פחות התרשמנו למשל מהעובדה שניאלץ להפרד מ25 שקלים עבור כוס אחת, קטנה , של אייס קפה..
עם זאת , החברים שהיו איתנו  , גרמו לנו להרגיש מספיק מבורכים .

כמה שמש , כמה חרבות של אבירים וכמה יקר היה האייסקפה..

כמה שמש , כמה חרבות של אבירים וכמה יקר היה האייסקפה..

נעמה אבירים

מספיק מבורכים כדי להמשיך משם לארוחת צהריים מאוחרת בראשון לציון .
כשחזרנו הביתה ,עייפים אך מרוצים מיום גדוש ,הרמנו רגליים על הספה ואז היא הגיעה.
הזמנה למפגש חברים , על האש. מחר בערב.

יאאלה, אנחנו זורמים !

שישי הגיע ,ההכנות למפגש אחה"צ , שכללו סלטים ובחירת אבטיח על הסכין ,וכמובן, שנ"צ של 4 שעות, כדי שיהיה כוח לאכול בערב..
שוב ארזנו את הקטנים ,( כמה זה קל רק עם שניים ..יאאלה..)
העמסנו כל טוב, ונסענו לחברים, מפגש משמח , כאשר היחס בין הילדים והמבוגרים היה לרעתנו אבל למזלי החברה אצלה התארחנו ידעה להפעיל את הילדים יפה והיה לנו שקט יחסי .

ומי זו שמחזיקה את השיפוד כאחרונת הקרניבורים..

ומי זו שמחזיקה את השיפוד כאחרונת הקרניבורים..

שבת הגיעה מהר מהמתוכנן ,ובלי ששמתי לב, הנה הגדולים בבית!
החלטנו לאגור כוחות ,ולארגן תיקים כבר מהיום לקראת מחר, ערב חג שני, נוסעים לטבריה !
בחדשות הלחיצו – פקקים, חופים סגורים לכניסת מתרחצים , מזג אוויר בעייתי.. אוף.. הוציאו לנו את כל הרוח מהמפרשים של הדוגית..

אבל לא! אנחנו מאורגנים, זוג חברים טובים מצטרף, לקחנו אוהל, ומה שיהיה, יהיה!

יצאנו מוקדם, ואחרי 3 עצירות ל"כמעט-פיפי" הכתרנו בהצלחה התרוקנות מלאה של #4  , הגענו לטבריה בלי פקקים , למזג אוויר מושלם , לכינרת נקייה יחסית לתמונות הזוועה ששידרו בחדשות, לחוף פנוי ולהרבה מקומות עם צל, כשריח המנגלים תלוי באוויר..
פרקנו חכות, הדלקנו מנגל , עלינו על בגדי ים ומצופים והעברנו את אחד הימים היותר טובים ומוצלחים בחג הזה.

בדרך חזרה, עצרנו בטבעון לאכול , בסיום ארוחת הערב, ולקראת השעה 21:00 ,הלבשנו לקטנים פיג'מות והפלגנו הביתה .. בלי פקקים ובלי בלאגן.
מסקנה-אל (!) תאמינו למה שאומרים בחדשות!

בוקר יום שני, הילדים מתעוררים בעצלתיים , אחד אחד זולגים מהמיטה , ואני מחליטה שהיום לא עושים כלום, פשוט רובצים ומחסלים את כל הממתקים הכשרים לפסח ,את כל העוגיות והמטעמים  ,צופים בטלוויזיה ומתבטלים .
עד הערב.
עד המימונה!
גם למימונה, הגענו עם רוז' בלחיים וטעם המופלטה עם טפטופי הדבש בלשון ,אחרי סיבוב נישוקים וכמה תמונות עם המארחת, החלטנו שהגיע הזמן "למפלט" את עצמנו כמו שצריך..

יואב מופלטה

תרבחו ותסעדו - רק להזהר עם טפטופי הדבש על הבגדים!!!

תרבחו ותסעדו – רק להזהר עם טפטופי הדבש על הבגדים!!!

ואחרי כמה סיבובי מופטה_חמאה_דבש_מטפטף_מהר_לפה הרגשנו מרוקאים מספיק ושמנו פעמנו חזרה הביתה.
באופן מפתיע, הילדים נרדמו כמעט מיד, למרות רמות סוכר מטורפות על גבול הלא חוקיות בדם..
ואני ישבתי לחשבתי לעצמי, איזה כיף היה בחופש הזה ,וכמה חבל שהוא נגמר.
ואיך בעוד שנה שנתיים אני כבר בטח אשכח מה עשינו ואיך עשינו בחופשה המצויינת הזו, ואיזה באעסה שאני בטח לא אזכור את הסדר הכרונולוגי של הדברים  , ואיך בטוח נגיע לשלב שנתווכח שהיינו קודם אצל אבא שלי ורק אח"כ בפארק בכפר סבא  , ומי בכלל זוכר כמה עלה האייס קפה בפסטיבל האבירים ..
ואז נולד הפוסט הזה ,  שכל מטרתו להיות תזכורת אמיתית, הכוללת תמונות, של החופש הזה , בו פירקנו חבילת מצות ענקית , ואכלנו בשר על האש בשביל כל השנה ( או לפחות עד יום העצמאות)
ונפגשנו עם חברים אהובים, וביקרנו במקומות מעניינים ובעיקר בילינו.
ואיך אתם העברתם את החופש?

אודות דנה אדוט